קרן סלינס-סייג

בואו לפגוש אדריכלית יצירתית שאוהבת להפתיע ולחדש."כל פרויקט הוא עוד תינוק שנולד, שמקבל את כל הליווי ותשומת הלב וכשהוא מסתיים אני משחררת אותו ללקוחות באהבה".


המקום שבו הכל התחיל

לדעתי הניסיון, הלמידה והצמיחה במקצוע הזה הם תמידיים ומתחדשים כל הזמן, לא משנה כמה שנות ניסיון צברת. הלקוחות שלי הם הבית ספר הכי טוב שקיים, תמיד מפתיעים, תמיד מאתגרים ואני שמחה לקחת חלק במימוש הפנטזיות שלהם והפיכתם למציאות. כל יום הוא יום שבו נצבר עוד ניסיון, עוד ידע ועוד אתגר. כל לקוח שמגיע הוא עולם שלם של תכנון ויצירה שאני משלבת בתוכו המון ידע וניסיון שצברתי במשך השנים לצד למידה והתנסות עם התמודדויות חדשות בתחומים שמתחדשים ומתפתחים כל הזמן כגון, טכנולוגיות מתפתחות, מוצרים חדשים וכו'.

אני יכולה להגיד שאת הקפיצה הגדולה והניסיון והמקצועיות שהיוו בסיס חשוב בלמידה שלי קיבלתי במשרד הראשון שעבדתי בו, במשרד של 'אדם איל דני איל אדריכלים ומתכנני ערים' שם, קפצתי בפעם הראשונה למים והתחלתי להבין מה באמת אומר המקצוע הזה, למדתי שיטות עבודה, התנהלות וניהול פרויקטים שאת חלקם אני מיישמת עד היום.

המיוחד ביותר

הפרויקט המיוחד משתנה כל הזמן, בדרך כלל זה תמיד יהיה ה"בייבי" החדש והאחרון שנולד. שיוצר סביבו התרגשות, שמחה וסיפוק, עד שיגיע הילד החדש.

אני אוהבת את האתגר והיצירתיות שקיימים בשיפוצים רציניים שדורשים תכנון אדריכלי יצירתי מהיסוד. קיים סיפוק גדול כשמצליחים להגשים את הרצונות והחלומות של הלקוחות בבית קיים ולקחת בחשבון את כל האילוצים. הפרויקטים מסוג זה מציבים הרבה אתגרים ודורשים פתרונות יצירתיים ומחוץ לקופסא.

במקרה הזה, הלקוחות היו מהסוג שאני הכי אוהבת- אלו שהולכים איתי עד הסוף ועושים מהפך של ממש.

משפחת פיגארו, ממושב אחיטוב הגיעו לגיל שאפשר ליהנות ולהתפנק, הילדים גדלו ועזבו את הבית והם רצו מהפך, אז הם קיבלו- עשיתי תכנון חדש לכל קומת הקרקע, לא נשאר קיר אחד או מרצפת במקומה. במקום של הסלון יש יחידת הורים, במקום של המטבח יש סלון. קיבלנו בית חדש בלי לזוז מילימטר. 

הקונספט שהנחה את התכנון הוא בית מרווח עם יחידת הורים גדולה, מאובזרת ומפנקת.

בנוסף הוספנו יחידה לילד שנשאר בבית הכוללת את הפרטיות המקסימאלית עם יציאה לחצר נפרדת, מטבחון ומקלחת ושירותים צמודים.

מעבר לכך ניתנה תשומת לב לערך חשוב ביותר בבית- נושא הבישולים והאירוח שהתגלו כבלתי פוסקים. נבנו שני מטבחי חוץ שמשמשים לאירוח, אחד ממוקם בצדו האחד של הבית וקשור לחללי הסלון והמטבח והשני בצדו האחר ומשמש לאירוח ליד הבריכה.

סגנון הבית לפני השיפוץ היה כפרי וכבד, הבית היה עמוס בפריטים והקומה הייתה מחולקת לחדרים רבים שניתקו וחסמו את הקשר והמבט לבריכה ולחצר.

בתוכנית החדשה נפתח כל החלל של הקומה: אופי מודרני נקי עם טאצ'ים ונגיעות שמחממים את האווירה. מכל החללים בקומה נוצר קשר לבריכה ולחצר, קשר שהיה מאוד קריטי וחשוב לתכנון והכניס לבית המון אור ותנועה.

הסגנון הכפרי הכבד נזנח ובמקומו הבית עוצב בסגנון מודרני עם נגיעות אורבאניות.

המורכב ביותר

לפני כמה שנים שיפצתי בית צמוד קרקע (בשיתוף עם אדר' אורית רוזנטל) בהוד השרון, לאחר התכנון החדש של הקומה התגלה (כמו שבהרבה מקרים קורה) עמוד שלא הופיע בתוכניות המקוריות. העמוד היה תקוע באמצע התוכנית. על מנת לפתור את הבעיה הבאנו קונסטרוקטור שאיתו הגענו לפתרון יצירתי- חיזקנו ועיבינו אלמנטים וקורות מסביב כך שהיה אפשר להיצמד לתכנון המקורי.

בתוכנית החדשה נפתח כל החלל של הקומה, היא  בעלת אופי מודרני נקי, עם טאצ'ים ונגיעות שמחממים את האווירה. צילום: עודד סמדר

מקורות השראה

מקורות ההשראה הם רבים ומשתנים וזה מה שכיף ומעניין במקצוע הזה. כל פרויקט הם המחולל וה"עוגן" שלו. יש פרויקטים שבהם מילה אחת או רצון עיקרי אחד מובהק של הלקוח ייסחוף אותי ויגרום לי לתכנן את כל הפרויקט סביבו. כמו לדוגמא, מישהו שמאוד אוהב את הצבע הלבן, זה משהו שיוצר אתגר, כשבעצם אין לך משחק גדול של גוונים ואתה צריך להשתמש בצורה יצירתית בחלל כדי ליצר עניין או להשתמש בחומרים בעלי מרקמים שיצרו את הסגנון והעיצוב המיוחד. יש פעמים שבהם אהבה לחומרים מסוימים יוצרים את המעוף והאתגר. אם לקוח אוהב את החומרים הגסים, החשופים והלא מעובדים, בצורה היותר טבעית זה נפלא לרעיונות ולעשיה.

פעמים רבות אילוצים בשטח מייצרים פתרונות שמדהימים ומפתיעים כל פעם מחדש. לפעמים ההשראה מגיעה מאלמנטים שקשורים לסביבה ולטבע כמו, לקוחות שחשוב להם להכניס את החצר הביתה או לקוחות שנושא כניסת האור והרוח מאוד עקרונית. יש מקומות בהם האדמה קובעת לדוגמא, פרויקט שעשיתי נבנה בטופוגרפיה מאתגרת, היו הפרשי גבהים גדולים בין מפלס הרחוב לבין הבניינים ושם נעזרתי בפתרונות יצירתיים הקשורים בפיתוח ובבניית דירות גן מדורגות.

לכל פרויקט יש את ההשראות שלו והדנ"א הייחודי. כל פעם עולים צרכים חדשים שבולטים מעל כולם ואני מאתרת אותם ומשתמשת בהם בתור נקודות ועוגנים שהיוו מקורות ליצירתיות חדשנות והרפתקה.

איך נוצר סיפור

הכל מתחיל ונגמר בהרבה שאלות שנשאלות ובעיקר הרבה קשב, תשומת לב לפרטים הקטנים וכמה שיותר שיחות. ככל שהדו שיח  ביני לבין הלקוח גדול ומעמיק כך, מתחדדת ומתבהרת לי התמונה המלאה ואני יכולה ליצור תמונה יותר מדויקת לצרכים של הלקוח ולבנות לו בית שיתאים לו כמו כפפה ליד. ברגע שהבנתי את את התמונה הגדולה אני מרגישה שיש לי הרבה השראה ובסיס איתן ליצירה ולתכנון הפרויקט. אז נוצר כל הקסם, התרגום של הכל לתוכנית אדריכלית שתשלב את כל האלמנטים שיוצרים בית טוב, הגשמת הרצונות והצרכים של הלקוח, פונקציונאליות ועוד..

עניין של סגנון

כשהתחלתי את צעדי הראשונים בתור סטודנטית לאדריכלות (שהגיעה מתחום האומנות) הייתה לי משיכה לאדריכלים אקסטרווגנטיים, כאלו שיש להם שפה מובהקת שאפשר לזהות מקילומטרים. אנשים שלא חוששים ללכת עם האמת הפנימית שלהם עד הסוף ולתת חופש לסגנון וליצירתיות שלהם. אנשים שיש להם היכולת לעשות עבודת חקר מעמיקה בינם לבין עצמם ובינם לבין הלקוח ולהפוך את המבנים שלהם לאייקונים. כמו זהה חדיד ופרנק גרי.

עם השנים התפתחתי והתאהבתי בעוד סגנונות, זרמים ואדריכלים, למדתי להעריך ולאהוב גם אדריכלות שהיא פחות בולטת ומתבלטת, אלא יותר שקולה נכונה וקלאסית, למדתי להעריך את השקט היציבות והתחושה שהדברים פשוט מתוכננים ויושבים נכון. ניתן גם לרגש ולהפעים, לפעמים אף יותר, במחוות הקטנות של פתיחת מבט לנוף עוצר נשימה. כשאדריכל מצליח לרדת לדקויות ולרזולוציות שגורמות לי להבין למה התכוון זה באמת מרגש. כשאתה הבמאי והתסריטאי של המבנה, שמוביל ומכוון את האנשים, גורם להם ללכת בנתיב מסוים, שנותן מבט ותחושות מסוימות- אין דבר מפעים מזה.

היסחפות  אחרי טרנדים וסגנונות היא משהו שתמיד קיים ובהרגשה שלי רק מועצם עם השנים, אנו חיים בתוך תקופה ובתוך סגנון מסוים שאנו מושפעים ממנו הרבה פעמים ללא שליטה. הרצון והשאיפה שלי היא ליצור אדריכלות שנותנת פתרון שהוא ארוך טווח ולא ארעי. אני משלבת בפרויקטים שלי אלמנטים שהם בסגנון מודרני נקי בשילוב אלמנטים שמוסיפים רגש, צבע וחיים- זה יכול להיות בחומרים גסים לא מעובדים או בטקסטיל או ריצוף בעל אופי.

אני אוהבת לשלב בתכנון פריטים שיהיו תמיד נכונים, על-זמניים. חשוב לי ליצור אדריכלות שהיא קודם כל נותנת מענה נכון לצרכים, אחר כך מגיע החלק היצירתי שנותן את הרובד הנוסף, שבו אני אוהבת להפתיע ולהיות מקורית ויצירתית ושמחה על הלקוחות שמאפשרים לי את המקום הזה.

מבנה האופרה של זהה חדיד בסין בעיר גואנגזו, תמיד מרגש.

אם לא היית אדריכל/ית

הייתי ארכיאולוגית, אני אוהבת את הרומנטיקה שקיימת במקצוע הזה, תמיד בתור ילדה עניין אותי לחקור ולהבין את החיים בתקופות שונות וקדומות. כל תהליך החקירה והחיפוש והגילוי, כשהוא קורה, מתחברים אצלי ליצר סקרנות והפתעה שאתה חווה כילד, שנראה לי כיף לשמר כמקצוע בתור מבוגר.  

על איזה צבע בשום אופן לא תוותר/י?

שילוב של שני צבעים שאני ממש אוהבת, טורקיז או תכלת עם אפור. מזכירים לי את בעלי, העניים הכחולות והשיער האפור- שילוב מנצח. הם יבוא ביחד או בנפרד.

איזה משקל את מעניקה לדלתות הפנים בעיצוב שלך?

עניין דלתות הפנים הוא בעל ערך וחשוב, הבחירה שלי באיזה סוג דלת היא תלויה בסוג הפרויקט ובמיקום הדלת בבית. יש פעמים שהדלתות הן סמויות ולא מושכות תשומת לב, מהוות רקע, ויש פעמים שהדלת היא הדבר המרכזי.

כדי שהדלת תשתלב בחלל צריך לתכנן בקפידה את כל האלמנטים מסביב, ככל שיש יותר אלמנטים שמתקשרים לעיצוב ולחומר שממנו עשויה הדלת מסביב, כך היא תשתלב יותר טוב בחלל ותהפוך להיות חלק מהסיפור. יש פעמים שהדלת היא הסיפור וזה ממש בסדר שתיקח את מרכז תשומת הלב וכל השאר מסביב יהיה רקע נעים ורגוע. 

מה מסמלת עבורך דלת הכניסה בפרויקט?

אני בדרך כלל מייחסת לפרויקט כאחד שלם וגדול שבתוכו גם קיימת דלת הכניסה. הסגנון של דלת הכניסה כמעט תמיד יהווה תמצית ויסמן את מה שקורה בתוך הבית. בחירת דלת הכניסה היא בעלת משקל רב, היא הדבר הראשון שפוגשים בכניסה לבית ומתמצתת ומרכזת את כל הסגנון שבבית, לכן היא הרבה פעמים היא לוקחת את הסגנון צעד אחד קדימה והיא יותר נועזת ויותר בולטת.

לא קיים דגם אחד מנצח, כל מקרה לגופו, אני אוהבת דלתות שיש להן אמירה מצד אחד אבל שהן לא טרנדיות ומזוהות עם גחמה חולפת.

איזו דלת כניסה של רב-בריח היית משלבת אצלך בבית?

לבחור דגם אחד מנצח זאת בחירה קשה, אני מאוד אוהבת את הדגמים: שינקין, ארנה, סיטארה ונווה צדק.

בדגם סיטארה, אני אוהבת את הקו הנקי המודרני, בדגם שינקין אני אוהבת את הסגנון הנקי והקומפוזיציה שנוצרת משילוב הצבעים, הידית והזכוכית. בארנה אני אוהבת את העיטורים והנגיעה הכפרית. ובנווה צדק את המראה שמזכיר את החלון הבלגי.

קרדיט צילום:

עודד סמדר (לחברת ויה ארקדיה) 

דנה פרידלנדר

אביעד בר נס

לאתר של קרן