על ספת המעצבת אורי גנון - מתחם העיצוב של רב-בריח

אורנית וסרמן

ההשראה נמצאת בכל מקום סביבנו ובמקומות הכי שיגרתיים ובאנליים כמו בדוכן פרות בשוק, בחנות פרחים, בבית מלאכה לייצור חלקיי מתכת או בשדה נוריות שמבחינים בו בנסיעה החשיבה היצירתית נובעת אצלי דווקא כתוצאה מבעיות או ממגבלות.

המקום שבו הכל התחיל

בתחילת דרכי – תוך כדי הלימודים התחלתי לעבוד בסטודיו לעיצוב רהיטים ולאחר מכן בעוד שני משרדי אדריכלות זו הייתה טבילת האש הראשונה. אבל הניסיון הכי משמעותי היה שזרקתי את עצמי למים והתחלתי בדרכי העצמאית, לבד שאני עומדת בראש ואין מקום לטעות.

המיוחד ביותר

כל פרויקט הוא מיוחד בפני עצמו, כי האנשים משתנים. הדרישות משתנות ומציבות אותי כל פעם באתגרים חדשים… בעיקר בלוחות זמנים שמצריכים ממני לגייס יכולת התמודדות מול התקלות בלו"ז סופר צפוף. לדוגמא- מתחילים שיפוץ ובתחילת הדרך מגלים שאין גישה למיקום מנוף כאשר כל הדירה מורכבת מנגרות מסובכת ואריחים מדוקקים גדולים – שפרט למנוף אין דרך לשנע אותם. ואז מתחילה מלאכת מחשבת איך עוד לא התחלנו את העבודה ונתקלנו בקושי הראשון שמשפיע על כל מערך התכנון של הבית ובחירת החומרים בו.

מה שיהפוך את הפרויקט למיוחד זה שבסוף הכל נפתר וכולם מרוצים, אין תחליף לתחושת הסיפוק. אין בתחום שלי "יהיה בסדר" עוד לפני שהתקלה קורת צריך לצפות אותה ולתת לה פתרון, וזה עושה רק הניסיון.

המורכב ביותר

וואו כמעט בכל פרויקט נתקלים בבעיה, הגיעה אליי לקוחות עם דירה ורשימת דרישות אכסון מטורפות.

ישבתי לתכנן את הדירה ובמשך כמה שעות לא ידעתי אפילו איך אני ניגשת לזה.. איך בכל שטח הדירה שיש לי אני אמורה להכניס את כל מה שהיא ביקשו. לפני שאני מגיעה למצב שאני מבשרת ללקוח שויתרתי על אחת מדרישותיו אני ממש מתאמצת ולא מוותרת ומנסה הכל מהכל.

לבסוף, אחרי כמה ימים מתישים החלטתי להניח את התכניות שלהם בצד ולתת למוח להתרענן.. בלילה הגיעו כל התובנות, ובבוקר פשוט התיישבתי עם העיפרון מול התכנית ופתרתי את זה כמו תרגיל בחשבון של כיתה א'- כל מה שהיא ביקשו, נכנס. כל הבית היה עשוי בנגרות והם קיבלו דירה עם מקום להכל ואפילו נותרו עם עודף מקום, מיותר לספר איך הם שמחו לראות את התכנית, ולימים גם הכי מאושרים לגור בבית הזה.

מקורות השראה

בגדול הגלגלים שלי עובדים אפילו בזמן שאני ישנה, היו פעמים שלא מצאתי פתרון בקלות, וזה לא נתן לי מנוחה. ברגע שהייתי הולכת לישון הייתי ממש חולמת על הפתרון – מתעוררת כותבת בנייד כדי שלא אשכח. בבוקר זה באמת היה נפתר,החלק החסר בפאזל הושלם כאילו היה שם תמיד.

ההשראה שלי בעיקר באה מהאנשים עצמם, נכנסת לזווית הראייה שלהם ומפליגה איתם בעולם שלהם.. כל לקוח הוא כל כך שונה מהשני, והעולם שלהם מעשיר אותי וגורם לי לדייק את הפרויקט עבורם.

איך נוצר סיפור

כשבאים לפגישה עם המתכנן שבחרת אתה בדרך כלל מגיע עם שיעורי בית ורשימת בקשות, אני בדרך כלל לוקחת את אותה הרשימה ומציפה עוד הרבה דברים שהלקוחות לא העלו בדעתם שיש להם יכולת השפעה בנושא.

את השלב הזה אני אוהבת הכי הרבה, לאט לאט עם המון מחשבה רוקמים חלומות, ומגשימים אותם.

עניין של סגנון

אני מתפתחת עם הענף, חיה ונושמת אותו. מתעדכנת על בסיס קבוע בכל מה שיוצא, חדש ומתחדש. בונה את "הסגנון שלי" בהתאם לרוח התקופה ומדייקת אותו ללקוח שעומד מולי. אני הכי משלבת סגנונות- זה גם באופי שלי.

אם לא היית אדריכלית?

מעצבת אירועים!

על איזה צבע בשום אופן לא תוותרי?

שחור ולבן אלו צבעים על זמניים, אי אפשר לתכנן בית בלי שחור ולבן.

איזה משקל את מעניקה לדלתות הפנים בעיצוב שלך?

תלוי באיזה פרויקט מדובר, אם יש משקל לדלתות ברמת העיצוב הכללי בחלל בו הם נמצאות אני נוטה להדגיש אותם ולבחור סגנון בולט יותר, ואם אני רוצה לייצר דגש גדול יותר על הסביבה ולא על הדלת אני אבחר דלתות שמתמזגות עם הקיר. מיותר לציין שבאיכות הדלת אני ממש לא מתפשרת, אקוסטיקה בעיניי זה ה- דבר החשוב ביותר, וכמובן צירים סמויים.