אורית כוכבי

המקום שבו הכל התחיל

מאז שאני זוכרת את עצמי נהניתי ליצור. כנערה נהניתי לשנות ולסדר מחדש את חדר השינה שלי. מאוד אהבתי לעסוק בעבודות יצירה – פעם קראו לזה מלאכת יד. בישראל של לפני 25 שנים לא היתה כמעט מודעות לעולם עיצוב הפנים, בוודאי שלא כמקצוע לחיים. מי שהתעניין בתחום למד אדריכלות, שהייתה התחום הכי קרוב לעיצוב פנים, כך הגעתי למגמת אדריכלות בתיכון מקצועי ושם בעצם נולדה האהבה הגדולה שלי לעולם הזה. משם המשכתי ללימודי אדריכלות כעתודאית בטכניקום. עם תום לימודיי המשכתי את דרכי בשירות צבאי במרכז בינוי.

היכולת להיות מעצב היא עניין מולד – או שיש לך גישה ויכולת חשיבה יצירתית ומעוף, או שלא. מי שזיהה אצלי את היכולות הללו הוא האדריכל דורון מיכאלי, ממשרד “דנה ודורון מיכאלי אדריכלים” אותו הכרתי כסטודנטית. המשרד שלהם התמחה בתכנון ועיצוב דירות לדוגמא, מבואות כניסה לבנייני יוקרה ופרויקטים מבוקשים כמו שכונת המשתלה בתל אביב. לאחר שירותי הצבאי השתלבתי במשרד אדריכלים גדול ונחשב שעסק בבניית פרויקטים ציבוריים גדולים ועם תום שש שנות עבודה שם הרגשתי תחושת מיצוי. באותה תקופה פנה אלי דורון והציע לי משרה. די חששתי כיוון שלא היה לי ניסיון בעיצוב, אבל דורון לא התרגש. “אני מכיר אותך לא מהיום” הוא אמר לי “ויודע שתצליחי ותגיעי רחוק. אלמד אותך כל מה שאת צריכה לדעת”. וכך היה, דורון לקח אותי תחת חסותו, האמין בי, לימד אותי פרקטיקות עבודה נכונות ופתח לי את הדלת לעולם המופלא של העיצוב. עבדתי במשרדו שש שנים, התקדמתי שם מאוד ולאחר שהייתי ביכולת שלי לתת מענה מושלם ללקוחותיי יצאתי לדרך עצמאית. 

איך נוצר סיפור

ראשית אני מנסה להבין את תכנית המבנה שלפני- אני בודקת מה הנקודות המעניינות שעליי להדגיש תוך התחשבות בבעיות ההנדסיות הקיימות במבנה. הרעיון הוא להפוך את המגבלות הקיימות (שטח קטן, עמוד מרכזי, תקרה נמוכה, מחסור במקומות אחסון וכו’) ליתרונות ולחלק אינטגרלי מהעיצוב הכולל. לאור היתרונות ובהתאם למגבלות אני מנסה לתכנן את חלוקת הפנים בדרך האופטימלית. מבחינתי זה קצת כמו לפתור פאזל. אני מקבלת חלקים והמטרה שלי היא למקסם כל אחד מהם ולבנות שלם שגדול מסך חלקיו. בסוף התהליך יש סיפוק עצום בהפיכת דירה סטנדרטית, לפעמים מוזנחת, לדירה יוקרתית נוחה ופונקציונלית – להפוך את הלימונים ללימונדה.

דגם נווה צדק עיצוב: אורית כוכבי צילום: שירן כרמל

פרויקט מיוחד

אין פרויקט אחד ספציפי שעליו אני יכולה להצביע, “כולם היו בניי”. כל פרויקט אתגר אותי בדרך זו או אחרת, בכל אחד ואחד השקעתי המון זמן ומחשבה כדי שהתוצאה הסופית תהיה לא פחות ממושלמת בעיניי. עם זאת, אני יכולה לומר באופן גורף, שהפרויקטים היקרים במיוחד לליבי הם אלו בהם הלקוחות זרמו עם הרעיונות שהצעתי, סמכו על שיקול דעתי המקצועי מבלי לפחד משינויים ומרעיונות מיוחדים. עבודות כאלה גרמו לי לחשוב אחרת, מחוץ לקופסא וכך יכולתי לקדם רעיונות מקוריים ולהשתמש בחומרי גמר חדשים ומעניינים. כשיש כימיה עם הלקוחות ועובדים בשיתוף פעולה רואים את הפירות בתוצאה הסופית. ברגע שהלקוח לא משחרר את החבל, לא תמיד מתקבלת התוצאה שרציתי וזה לעיתים מאכזב.

אם היית יכולה לעצב בית עבור כל אדם בעולם, ותקציב לא היה מהווה בעיה – מי היה הלקוח המאושר?

הייתי שמחה לעצב פרוייקט לאומי, סמל כלשהו שמייצג את המדינה. למשל כנסת ישראל. צורם לי לראות שהכנסת נראית כפי שנראתה כשהוקמה באמצע שנות ה-60, מיושנת ולא עדכנית, כאילו הזמן עצר מלכת. הייתי מחדשת אותה. משלבת חומרי גמר עכשווים כמו מתכת, זכוכית, קצת צבע. עיצוב שינסה לשקף אותנו כחברה ויהיה מרשים, בעל נוכחות. שייצג אותנו בכבוד. כשאני חושבת על זה, יכול להיות נחמד להיזכר כמי שעיצבה סמל, פרוייקט לאומי כלשהו.

קצת על הדירה שלך

עיצבתי אותה לפני שנתיים, ושיניתי אותה מהקצה אל הקצה. הפכתי את המקום לבית שלי, במלוא מובן המילה, מבלי להתחשב בתקציב. החלפתי כל מה שהיה שם, הפכתי את הדירה למשהו שהוא אני – וזו החותמת שלי. כל מי שנכנס אלי הביתה יודע שזה הסגנון שלי, זאת אני. לכל מעצב יש טביעת כף יד ושלי ניכרת מאוד בדירה שלי. 

איך את נשארת מעודכנת? 

אין אתרים או בלוגים שמועדפים עלי במיוחד. אני נוהגת לבקר בתערוכות עיצוב מקצועיות במילאנו ובפריז, נהנית לרכוש ספרי עיצוב ומגזינים בחו”ל ולשוטט באתרים שונים, כך אני מתעדכנת במגמות ובטרנדים חדשים.

ולקינוח: איזו דלת כניסה של רב-בריח היית משלבת אצלך בבית?

אני אוהבת את דגם B מסדרת Mix&Match, ואת דלת נווה צדק.