מבצעים ברב-בריח
דלתות כניסה
דלתות פנים
מתחם העיצוב
עוד מימי הקמת המדינה, הגדיר השלטון בראשות דוד בן גוריון כי אחד היעדים המרכזיים שיסייעו בביסוס המדינה הצעירה הוא קידום ופיתוח התעשייה הישראלית – תעשייה שהיא כולה "כחול לבן". הדגש על צריכת מוצרים מתוצרת הארץ, לצד החדרת מוצרים לשוק הבינלאומי, נתפס עד היום כמשימה לאומית.תעשייה כבדה, תעשיית הייטק, מזון ומשקאות, תכשיטים, תעשייה פרמצבטית ועוד. בראש התעשייה הישראלית נמצאת התאחדות התעשיינים.
התאחדות התעשיינים הוקמה כשלושה עשורים טרם קום המדינה – ב-1925 ונקראה דאז "התאחדות בעלי התעשייה בארץ ישראל". לימים הוכרה רשמית כ"התאחדות התעשיינים" – סיוע לבעלי מפעלים ותעשיות, מאבקים מול הרשויות בענייני מיסוי ובירוקרטיה וכמובן – "פיתוח החזון של התעשייה הציונית המשגשגת, שהייתה נדבך יסודי בחוזקה של המדינה שבדרך", כך נטען באתר הרשמי של התאחדות התעשיינים.
ובכן, התאחדות זו רלוונטית גם ב-2020, כשם שהייתה לפני 95 שנה. אחד המועמדים להוביל את ההתאחדות לאתגרים שלה בעשור השלישי של המאה ה-21 הוא שמואל דונרשטיין, "תעשיין ישראלי" במלוא מובן המילה, אשר יתמודד בבחירות לנשיאות ההתאחדות.
שמואל דונרשטיין – מועמד לנשיאות התאחדות התעשיינים בבחירות 2020
דונרשטיין, בעלי רב-בריח בשנים האחרונות, החל את דרכו כממשיך של אביו במפעל "ממתקי מוטי", אשר לימים נרכשה על ידי "עלית" (שזו נרכשה בהמשך על ידי "שטראוס"). בהמשך הקים וניהל חברה לרכישת מפעלי תעשייה ברחבי העולם, הקים וניהל את חברת הדלתות "אופן גלרי" ובהמשך רכש את "מפעלי עץ כרמיאל" ואיחד בין החברות.
דונרשטיין רכש את רב-בריח מהקפאת הליכים והפך את המותג המוכר לחברה המובילה בישראל בייצור דלתות כניסה, דלתות פנים, מוצרים למרחב המוגן ומוצרי נעילה מתקדמים. מחברה המעסיקה 100 איש ונמצאת על ערש דווי, הפכה רב-בריח בהנהגת שמואל דונרשטיין לחברה משגשגת המעסיקה כ-1000 עובדים ופועלת בתחומים רבים בשוק הישראלי ובשוק הבינלאומי. ב-2014 זכה לקבל את פרס התעשייה ובשנים האחרונות משמש כיו"ר ועדת החינוך בהתאחדות התעשיינים.
על החלטתו להתמודד לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים בבחירות 2020, אמר: "רב-בריח נמצאת בעיצומה של התפתחות עסקית מדהימה, שגורמת לי גאווה גדולה. התוכנית שלי הייתה להיות ברב-בריח לפחות עוד כמה שנים בתשומת לב מלאה. אז מדוע אני מתמודד? ובכן, יש רגעים בחיים שאדם מתעניין לא רק במה שיש לו היום, אלא במה שנשאר אחריו בעתיד".
"אני מסתכל על ילדיי ונכדיי, על אחיי התעשיינים שיחד איתי מסתכלים בחרדה על אובדן הדרך של הממשלה, על הפופוליזם העכור שגרם בעשור האחרון לשורת מהלכים שמאיימים לרסק את התעשייה הישראלית. אנחנו רגע לפני תהום שאין ממנה דרך חזרה".
"עם זאת, אני רואה את ההזדמנויות הגדולות לפנינו – אם רק נשנה גישה, אם נפסיק להיות מנומסים ונפעל בהתאחדות התעשיינים כפי שכל אחד מאיתנו עושה בעסקיו – נדרוש הצבת אסטרטגיה, נגדיר יעדים ובעיקר נדאג לבצע. אם זה יקרה, אוכל להישיר מבט לילדיי בגאווה ולדעת שעשיתי ולו מעט כדי להחזיר את התעשייה הישראלית למקומה הראוי. ולהפוך אותה לתעשייה חזקה".
אתגרי התעשייה הישראלית לקראת 2020
אחד האתגרים הניצבים בפני התעשייה הישראלית בשנים הקרובות טמון בסקטור הקטן-בינוני. על התעשייה לאמץ ולחזק את המפעלים הקטנים על ידי מתן הלוואות בערבות המדינה ובתנאים מסובסדים לצורך שדרוגים טכנולוגיים ושיפור פריון העובד. מפעלים אלה משוועים לסיוע בפיתוח כלים להגברת נגישות לאשראי ולהגדלת הייצוא.
יש גם לבחון הקלה במסים המכבידים על התעשייה – ארנונה, חשמל, מים ושלל היטלים נוספים – באמצעות יצירת מערכת תעריפים מיוחדת לתעשייה, כנהוג ברחבי העולם. במקביל, על התאחדות התעשיינים להתמודד עם רגולציה ובירוקרטיה – קיצור הליכים ברישוי עסקים ומניעת חוקים הפוגעים בעסקים, לצד צמצום רגולציה קיימת. וכמובן – המשך עידוד צריכה של תוצרת ישראלית בכל המגזרים בישראל (חוק חובת המכרזים לדוגמא).
"אנחנו נצליח להשאיר כאן בארץ הרבה יותר רעיונות הנמכרים ברחבי העולם, אשר היו יכולים להישאר כאן במסגרת התעשייה המקומית", סיפר שמואל דונרשטיין לאחרונה, "אנחנו מעוניינים בתעשייה חזקה המייצרת ערך אמיתי, תעשייה שבה שינויים בדולר של 2-3% למעלה או למטה, לא יקבעו את גורלה".
"יש במדינה הזו תעשיינים לתפארת שיודעים לעשות כסף וגם יודעים להרוויח – אבל לא יכולים להילחם מול יצרנים סינים, יצרנים טורקים – וגם מול הממשלה", הוסיף דונרשטיין.
מפעל רב-בריח באשקלון. צילום: אייל טואג
לעדכונים נוספים על מועמדותו של דונרשטיין, צפו בערוץ היוטיוב הרשמי:
